גורבונוב נ' תובל פרסונל בע"מ ואח'

החלטה

1.בהמשך להחלטת בית הדין מיום 21/11/10, הגישו הצדדים את הנתונים שהתבקשו להמציא, כאמור באותה החלטה.

2.כעולה מהודעות הצדדים, מתבררים הנתונים הבאים:

התביעה לדמי חגים

א.לשיטת התובע, הנתבעת 1 נותרה חייבת לו תשלום בגין 4 ימי חג שבהם הועסק בתקופת עבודתו אצלה.

הנתבעת 1 מודה בחובתה לשלם לתובע בגין אותם 4 ימי חג.

ב.לשיטת התובע, בגין התקופה בה הועסק אצל הנתבעת 2 הוא היה זכאי לתמורה בגין 3 ימי חג, בימים 9/10/08, 14/10/08 ו-21/10/08.

הנתבעת 2 מודה בזכאותו של התובע ל-3 ימי חג במועדים הנ"ל, אלא שלעניין זה צירפה הנתבעת אסמכתאות לפיהן עולה לכאורה כי בגין ה- 9/10/08 שולם לתובע יום חג הגם שלא עבד, וכך גם בגין ה-14/10/08, כאשר בגין ה- 21/10/08, יום חג בו עבד התובע שולם לו גמול כולל של 200%.

ג.לסיכום –

בכפוף להודאת הנתבעת 1 בדבר חובתה לשלם לתובע תמורה בגין 4 ימי חג, המחלוקת שנותרה ברכיב זה היא בשאלה האם שולמה לתובע התמורה המגיעה לו מאת הנתבעת 2 בגין 3 ימי החג שחלו בימים 9/10/08, 14/10/08 ו-21/10/08, אם לאו.

התביעה לפדיון חופשה

א.לשיטת התובע, הוא זכאי לחופשה בגין 44.3 ימי חופשה שנתית למשך כל תקופת עבודתו באותו מקום עבודה בסך כולל של 10,918.5 ₪, מחושבים לפי 246.46 ₪ ליום.

לטענתו במשך כל תקופת עבודתו נוצלו/נפדו ימי חופשה בסך כולל של 1,082 ₪ (ללא ציון מספר ימים ועל כן הוא זכאי ליתרה בסך כולל של 9,836.5 ₪.

ב.הנתבעת מס' 1 מודה כי במשך תקופת עבודתו אצלה ניצל התובע יום חופשה אחד בחודש 7/06 (שולמה תמורה בסך של 205 ₪) כפוף לטענתה כי על הנתבעת 2 לשלם לתובע את מלוא פדיון החופשה בגין חופשה שלא ניצל במשך כל תקופת עבודתו באותו מקום עבודה.

ג.לטענת הנתבעת 2 במשך תקופת עבודתו אצלה, זכאי היה התובע ל-5.5 ימי חופשה שנפדו לו בחודש 6/09 בסך כולל של 877.25 ₪, כפוף לטענתה כי על הנתבעת 2 לשלם לתובע פדיון החופשה בגין תקופת עבודתו אצלה, הא ותו לא.

ד.סיכום –

אין חולק בין כל הצדדים כי במשך כל תקופת עבודתו של התובע באותו מקום עבודה אצל שתי הנתבעות, נוצלו/נפדו ימי חופשה בסך כולל של 1,082 ₪.

המחלוקת שנותרה, מעבר לשאלה המשפטית בדבר זהות החייב בתשלום פדיון החופשה, היא באשר לשווי יום חופשה.

התביעה לדמי מחלה

א.לשיטת התובע, הוא היה זכאי לצבור 89 ימי מחלה למשך כל תקופת עבודתו באותו מקום עבודה.